רש"י על נדרים ל״ו ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים ל״ו ב:א׳
1 אִיבַּעְיָא לְהוּ: הַתּוֹרֵם מִשֶּׁלּוֹ עַל שֶׁל חֲבֵירוֹ, צָרִיךְ דַּעְתּוֹ אוֹ לָא? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דִּזְכוּת הוּא לוֹ, לֹא צָרִיךְ דַּעַת. אוֹ דִּלְמָא מִצְוָה דִּילֵיהּ הִיא, וְנִיחָא לֵיהּ לְמִיעְבְּדֵיהּ.
פירוש רש"י על נדרים ל״ו ב:א׳
1 כיון דזכות הוא לו - שמרויח שתורם עליו משלו ולא צריך ליתן לו כלום:
2 לא צריך דעת - שזכין לאדם שלא בפניו:
3 או דלמא - כיון דמצוה דיליה היא דבעל הכרי ניחא ליה למיעבדיה שיקיים הוא את המצוה לפיכן. צריך שיודיעו: